29/06/2021
אנחנו אנשי המקצוע היחידים שיכולים ללוות את הפורש באופן המיטבי, עלינו להיות שם עבור הפורשים, בפרט עבור אלו שרוצים לצאת לפרישה מעושרת
בכל תהליך של תכנון פרישה מגיע השלב בו צריך להסתכל אל הפורש
ולהסביר כמה קצבאות מובטחות לו, כמה יישאר ליקיריו אחרי מותו ולהיכן
נעלם הכסף לאחר שמתחילה הקצבה.
אפשר לחלק באופן גס את מוצרי הקצבה לחמש קבוצות:
1 .פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות.
2 .מוצרי ביטוח ותיקים, פוליסות עדיף מעורב, גמלה וכד'.
3 .פוליסות ביטוח חדשות.
4. קרנות פנסיה חדשות.
5. גופות גמל וצבירות גמלה לא משלמת בפוליסות מנהלים.
הדבר המשותף לכל הקבוצות הוא הבטחת הקצבה לכל חיי הפורש.
מעבר לכך בכל מסלול שיבחר יש שונות בעיקר לעניין השארים וגובה
הקצבה שיקבל. כעת נבחן מה המשמעות של כל קבוצה ומה ההבטחה
האפשרית לפורש.
פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות – הפורש מקבל הבטחה
של 60% לבן/בת הזוג לאחר מותו. אין אפשרויות לשינוי או מסלולי בחירה.
הדבר היחיד שיכול לבחור הוא לא לקחת פנסיה (למעט תקציבית).
בקבוצה זו, לוקחים לרוב את מה שיש, למעט מקרים בהם ישנה בעיה
בריאותית משמעותית המקצרת מאוד את תוחלת החיים.
2. מוצרי ביטוח ותיקים, פוליסות עדיף מעורב, גמלה וכד' – ברוב
המוצרים בקבוצה זו הפורש צריך לבחור בין חמישה מסלולי קצבה: ללא
שאירים, הבטחת 60 קצבאות מלאות, הבטחת 120 קצבאות מלאות,
הבטחת 60% לבן/בת הזוג לאחר מותו, מענק חד פעמי של 25 קצבאות
ליורשי הפורש. הוא לא יכול להבטיח את החזר ההשקעה ובמקרים רבים
צריך להבין שמסלול ברירת המחדל של 120 קצבאות מבטיח מעט מאוד
לשארים ובת הזוג. היתרון היחסי של מוצרים אלו הוא במקדם נמוך יחסית
לקבוצות 5-3, אך יש בו גם סיכון רב.
3. פוליסות ביטוח חדשות באות לרוב עם אפשרות לבחור 240
קצבאות מובטחות ולעיתים גם 300 או 360. לכאורה הבטחה
משמעותית, אך לצידה גם הפחתה דרמטית של גובה הקצבה. ואמנם
הפורש יקבל בחזרה את מה שהשקיע, אך לפי תשואה פנימית נמוכה
מאוד וקצבה נמוכה.
4. קרנות פנסיה חדשות מאפשרות שילוב הבטחה משולשת:
* הבטחת קצבה לכל חיי הפורש.
* הבטחת קצבה בין 30-100% לבן/בת הזוג.
* הבטחת מינימום קצבאות שמשלומות ליורשים בין 240-0 קצבאות -
לפי בחירת הפורש.
בקרנות אלה ההגנה טובה יותר, אך עדיין יש סכנה לבעיות של הפחתת
קצבה בשל צורך באיזון אקטוארי או שינויי תקנון ומקדמי קצבה שלרוב
אינם מזמינים.
5 .קבוצה 5 בעיקרון מתייחסת למוצרים שאינם משלמים קצבה.
לכן בעת הפרישה יש צורך לבחור בין קטגוריה 3-4 ולמעשה לקבל משם
את הקצבאות.
האפשרות הנוספת עליה מדברים לא מעט הוא שימור של הכסף – גם
הבחירה שלא לקחת קצבה יכולה לתת הבטחה טובה לשימור ההון וכן
ליצור הכנסה חודשית לא פחותה.
איך עושים דבר כזה?
ראשית, יש צורך לבנות אפשרות למשיכה מתוך הצבירה. כלומר, לדאוג
לכך שניתן לשחרר את הכסף בפטור ממס, או לבנות תזרים שוטף מתוך
מוצרים אחרים ולשמור את התגמולים לקצבה לטווח ארוך ואז להוון אותם.
יש דרכים רבות לבצע את תכנון זה. לצורך הפשטות נציג דוגמה אחת:
לפורש יש קצבאות מובטחות של 7,000 שקלים ובנוסף קצבת ביטוח
לאומי בסך 2,100 שקלים נטו. הוא רוצה לשמר הכנסה נטו של
12,000 שקלים כמו שהייתה לו ערב פרישתו (זקוק ל-2,900 שקלים
תוספת חודשית).
לרשותו קרן השתלמות נזילה של 300,000 שקלים ו-700,000 שקלים
בתגמולים, חצי נזילים וחצי בצבירות קצבה לא משלמת.
אם יבחר להמיר את התגמולים לקצבה יקבל את ההשלמה של 2,900
שקלים נטו ויוכל גם להבטיח את הקצבה לבת זוגו וכן להשלים 240
קצבאות (אם יבחר בפרישה וישקיע בקרן פנסיה כללית).
אפשרות אחרת היא לממש חלק מהפטור שיש לו כדי להוון בעתיד את
הסכום הקצבתי ולהתחיל למשוך אנונה כל חודש בגובה 2,900 שקלים.
בתשואה חודשית ממוצעת של 4% ניתן לייצר מתוך ההון תזרים שיספיק
עד גיל 107. במידה ונבדוק מה קורה לאחר 240 קצבאות מובטחות,
נגלה שנותר הון של כ-295,000 שקלים בידי המשפחה ואת כל קרן
ההשתלמות, כולל הרווחים שלה. באפשרות זו אם יקרה משהו ויהיה
שינוי בצרכים או בעיה בריאותית, ניתן יהיה לממש סכומים חד פעמיים
ולפתור בעיות ולהגן על ההון המשפחתי בכל מיני מקרים לא צפויים.
ישנם כמובן גם חסרונות:
הפורש שלנו עשוי שלא להשיג את התשואה המיוחלת – לכן חשוב
שנהיה שם ונלווה אותו כי ניתן להשיג גם הרבה יותר.
הוא עשוי להיות נתון ללחצים משפחתיים המסכנים את הכסף.
יש משפחות שהשארת הכסף הנזיל תגרור מימוש מהיר שלו תוך שנים
ספורות. סכנה של משבר בשוק ההון והחלטות לא נכונות של הפורש
לאורך השנים. לדעתי מכל הסכנות עולה מסקנה חשובה אחת – כאשר
פורש יוצא לדרך הזו לבד.
ללא מתכנן פיננסי/סוכן/מתכנן פרישה מקצועי שילווה אותו, הפורש נמצא בסכנה ויכול להיות שכדאי שיקח קצבה נוספת ויהיה מוגן. במידה ויש לו ליווי מקצועי, הוא יכול לשמר את ההון וכן לשפר את הפרישה שלו ולחיות ברווחה גדולה יותר.
השבוע הראיתי לפורשת כיצד היא תוכל, בניהול נכון של המשאבים,
להוסיף 1,000שקלים לחודש וכן לשמר תוספת של 500,000 שקלים
להון המשפחתי לאורך השנים. כך שדוגמאות ומוטיבציה יש בלי סוף.
כל מה שצריך הוא מספיק אנשי מקצוע מיומנים שיכולים ללוות את הפורש
מכאן ולאורך 30 השנה הקרובות.
בכתבות רבות שפורסמו אני מדגיש שאנחנו אנשי המקצוע היחידים
שיכולים ללוות את הפורש בצורה טובה ואני עומד מאחורי אמירה זו.
פתרונות מיסוי הם חשובים, אך לא מספיקים.
פתרונות פיננסים, ללא המומחיות הפנסיונית, לא יספיקו וליועצי הבנקים אין את מגוון הכלים
העומדים לרשותנו. לכן עלינו להיות שם עבור הפורשים, או לפחות לאלו
שרוצים לצאת לפרישה מעושרת.
