תמר פוקס - ייעוץ משכנתאות וכלכלת המשפחה

28/12/2025

זהירות מתחזה!

שימו לב שמישהו מנסה להתחזות אלי ולהשתמש בתמונה והמידע שלי.

אנא היזהרו שלא תיפלו בפח!
Facebook

19/01/2022

יש הרבה דרכים להגיע לאותה התוצאה.

הדס הכינה שיעורי בית בחשבון ובאה אלי בתסכול שהיא לא הצליחה לפתור את התרגיל בחוברת. ניסיתי להבין מה הדרך שבה לימדו אותה, וראיתי שהיא מתקשה עם הדרך הזו. איכשהו זה לא עובד עבורה.

משהו בדרך שבה המחישו את השיטה העשרונית לא עבד לה.
לקחתי דף ועפרון והמחשתי לה את זה עם קוים ועיגולים. כבר עשינו את זה בעבר, וידעתי שהיא הבינה את זה מעולה, אז המשכנו. מהר מאוד היא הבינה והצליחה בכל התרגילים אחר כך בקלות יחסית.

זה הזכיר לי שבצעירותי לאבי הייתה חנות.
תמיד הייתי מסתכלת איך הוא מחזיר עודף ללקוחות. הוא היה מקבל את הכסף, מחסיר בראש ויודע מיד מה הסכום שהוא היה צריך להחזיר. היה מתחיל בשטרות הגדולים, ועובר עד המטבעות להשלמת הסכום.

מדי פעם כשהייתי שם, הוא היה משאיר אותי בחנות כדי ללכת לסידורים קצרים. אני ממש חששתי שיגיע לקוח שאני אצטרך להחזיר לו עודף, ולא אצליח לעשות את החישוב הזה, בטח שלא במהירות שאבי היה מצליח. אני זוכרת כמה הייתי לחוצה כשלקוחות נכנסו רק מהחשש שאני אצטרך להחזיר עודף.

יום אחד גיליתי "פטנט". במקום לעשות את תרגיל החיסור, אני אשלים באמצעות העודף לסכום שאני צריכה. למשל אם המוצר היה 27.6 וקיבלתי 50 ש"ח, אז השלמתי קודם 40 אגורות לשקל, ואז עוד 2 שקלים ל-30 ש"ח, ואז זה כבר קל להשלים ל-50.
אני לא יכולה לתאר לכם את ההקלה שהרגשתי כשפיצחתי את "השיטה". פתאום לקוחות שנכנסו לחנות לא היו מפחידים כל כך, והפסקתי רק להתפלל שאף אחד לא יבוא עד שאבי יחזור.

***

כמו בשני המקרים האלה, כך בכל דבר בחיים - יש הרבה דרכים להגיע למטרה, ומה שמתאים למישהו אחד לא בהכרח יעבוד למישהו אחר.

כשמנסים לנהל את ההוצאות, יש את אלו שיתאים להם להשתמש רק במזומן, כי זה עובר להם להרגיש את הכסף נגמר ומכניס אותם לבקרה. עבורם, שימוש באשראי (שלא לדבר בכלל על אפליקציות) הוא חסר מוחשות, ולכן הם לא מרגישים את ההוצאות.

עבור אחרים, דווקא העובדה שיש מזומן בכיס רק גורם להם להרגיש שיש להם כסף ולהוציא אותו, בעוד שבאשראי הם מצליחים יותר בקלות לעקוב ולבקר את ההוצאות שלהם.

יש את אלו שעבורם זה בכלל לא משנה, כי הם עם יד על הדופק התקציבי כל הזמן, ושיטת התשלום היא רק אמצעי טכני, אז משתמשים פשוט במה שנוח.

גם הבקרה התקציבית יכולה לעשות בדרכים רבות. יש את אלו שיזינו את הנתונים באפליקציה, יש את אלו באקסל ויש את אלו שבכלל יכתבו בפנקס או טבלה. יש את אלו שבכלל יעדיפו להשתמש באפליקציה שתשאב את כל הנתונים מהבנק והאשראי ורק יעקבו אחרי זה משם.

כל דרך היא טובה, ובלבד שהיא עובדת עבורכם ועוזרת לכם להתמיד. המטרה היא החשובה, והדרכים אליה יכולות להיות מגוונות.

מה איתכם? אשמח לדעת מה עובד לכם.

09/01/2022

הייתי צריכה פסק זמן. לעצור את המירוץ. איכשהו הרגשתי שאני צריכה יותר להסתכל פנימה ולעשות עבור עצמי. נכון, אפשר גם וגם, אבל אני לא הרגשתי שאני צריכה גם וגם. הרגשתי שאני צריכה הפסקה. אז לקחתי אחת.

אבל כמו שחשבון הבנק לא מפסיק ברגע שקורים דברים ואנחנו מרגישים מוצפים, כך גם האירועים הכלכליים שסביבנו לא עצרו, והמון קרה בזמן שלא כתבתי.

הארנק הדיגיטלי נכנס לארץ ובגדול

נכנסה הרפורמה שמאפשרת מעבר בנקים בקלות (מישהו ניסה? אני אשמח לשמוע את החוויות שלכם)

השיגעון בשוק הדיור ממשיך - המשכנתאות ממשיכות לשבור שיאים ומחירי הדיור עלו במספר דו ספרתי בשנה האחרונה.

בנק ישראל במטרה לצנן את השוק רוצה להוציא את המשקיעים מהשוק ועושה זאת באמצעות תקנה שלא מאפשרת לקיחת משכנתא על נכס קיים לטובת נכס להשקעה. גם אם נניח שזה אכן מוציא את המשקיעים מהשוק, מה תהיה ההשפעה של זה על שוק השכירות? הרי שני השווקים האלה קשורים ביניהם.

מדד תשומות הבנייה ממשיכית לעלות. משפחות שרכשו דירה מקבלן מרגישות היטב את התוספת הזו למחיר הדירה, שכנראה שלא לקחו אותה בחשבון, בטח שלא בסכומים שמצטברים באחוזים גבוהים מאוד.

בנק ישראל מנסה לעזור לנו להשוות את המשכנתאות ויוצר מסלולים אחידים. ולמרות המסלולים האחידים, הוא עדיין מאפשר תמהיל לבחירת הלקוח לתת לבנקים. טוב שכך, כיוון שבניית תמהיל יכולה להיות סטדנרטית (והרבה פעמים זה מספיק), אבל יש מצבים שהיא יותר אומנות. במקרים האלה המשכנתא הטובה היא לא רק זו עם הריבית הנמוכה ביותר, אלא זו עם התמהיל המותאם ביותר.

האינפלציה עולה בכל העולם. אצלנו גם כן, אבל פחות מבמדינות אחרות (למרות שחודש שעבר הייתה ירידה קלה, אבל המגמה היא מעלה). מעניין לראות לאן זה יקח אותנו כשהמדינות יתחילו להעלות ריבית. אחרי שנים שהתרגלנו לעולם חדש עם אינפלציה וריבית אפסית, זה מתחיל להשתנות.

ואנחנו?

מרגישים את עליות המחירים. האומיקרון ששוטף את חיינו גורם גם שוב תחושה שהכל מבולגן, חסר סדר ולעיתים גם היגיון. תחושת הכאוס ואי הודאות עולה.
מול התהליכים הגדולים מאוד במשק אין לנו הרבה מה לעשות, אבל את השליטה על המספרים שלנו אנחנו כן יכולים להחזיר.

אנחנו בתחילת שנה, וזו הזדמנות נהדרת להתחיל לנהל את הכספים שלנו.
להבין מה מצבנו השוטף - כמה אנחנו מוציאים וכמה אנחנו מכניסים? יש לנו עודפים או מקום להתייעל ולהשקיע או שאולי אנחנו בכלל בגרעון שצריך לטפל בו?

מה היעדים והמטרות שלנו? איך אנחנו דואגים להגיע אליהם?
האם אנחנו וידאנו שיש לנו מטריה ליום גשום? כסף לבן ליום שחור וגם שאנחנו מוכנים לסיכונים שחלילה יכולים לתפוס אותנו?

דווקא כשיש טירוף ובלגאן מסביב, כדאי לייצר אי של ביטחון ושפיות, ולדעת שלפחות במספרים שלנו יש סדר.

אני פה כדי ללכת איתכם בשביל הזה ולעשות את הסדר הזה.

(צילום - אוריאל בן יצחק)

14/09/2021

היום פורסמו נתוני המדד לחודש אוגוסט.

כמו שראינו גם בחודשים הקודמים, אחרי תקופה ארוכה מאוד של אינפלציה אפסית או קרובה לכך, יש שינוי מגמה והאינפלציה מתחילה להרים את ראשה.

אם בתחילת השנה היו מחשבות שמדובר בלחצים זמניים בשל הקורונה, מתחילה להתגבש ההנחה שמדובר בתהליך ממושך יותר שלא יגמר בקרוב.

אז אנחנו רואים עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן (2.2% בשנה האחרונה). השיבושים בשרשראות האספקה ממשיכים ומשפיעים על המשך הלחצים האינפלציונים.

גם בתחום הנדל"ן אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית במדדים.

מדד תשומות הבניה עלו החודש ב0.6%, והשלימו עלייה של 4.5% בשנה האחרונה. זו עליה משמעותית ביותר שירגישו רוכשי הדירות.

בנוסף לפרסומי המדד פרסם הלמ"ס גם נתונים על מצב התחלות וגמר הבנייה. בשנה האחרונה היו כ-8% פחות דירות שהגיעו לגמר הבניה לעומת המתוכנן. ישנה גם ירידה בהתחלות הבניה.

כל אלו ישפיעו על מחירי הדיור, שעלו משמעותית (1.3% בחודש האחרון, ו-8% בשנה האחרונה), וכנראה גם ימשיכו לעלות בתקופה הקרובה.

גמר חתימה טובה

06/09/2021

01/09/2021

תחילת שנת הלימודים.

השנה אני לא לגמרי מרגישה את החגיגיות וההתרגשות של היום הזה כי בחרתי להשאיר את הילדות שלי בבית. הן תתחלנה את שנת הלימודים אחרי סוכות. 7 ימי הלימודים שיש עד החגים לא שווים בעיני את הסיכון בלשלוח אותם לגן, ולשמחתי אני יכולה להרשות לעצמי לעשות זאת. פריבילגיה שברור לי שלהרבה הורים אין.

בתחילת שנת הלימודים הזו, אני רוצה לעודד את משרד החינוך, הנהלות בתי הספר, ארגוני המורים ונבחרי הציבור להסתכל על ההזדמנות הזו שהקורונה מציבה לפתחנו כדי לבדוק את המערכת.

ברור לי שלעשות שינויים במערכת החינוך זה לא פשוט, וזה כמו להסיט את אוניה ענקית מהנתיב, אבל השינויים הללו הכרחיים. החל מבחינה מחודשת של שעות הלימודים, החופשות, מבנה השבוע והאופן בו השעות הללו מחולקות, דרך מבנה הכיתות ומערכי הלימוד, ועד מה מלמדים ואיך.

עולם בו אנחנו לא צריכים לדאוג לכך שהילדים שלנו יגיעו למידע, אלא איך אנחנו מלמדים אותם להגיע למידע מהימן ואמיתי ואיך בוררים את המוץ מן התבן. שאנחנו לא רק נותנים להם את הידע, אלא את הכלים לשאול את השאלות, לבדוק מה נכון ומה לא. שאנחנו מלמדים אותם את כישורי החיים שהם צריכים בעולם הזה - רקע תרבותי והיסטורי, דרך ידע מדעי ומתמטי ועד ידע של סטטיסטיקה וניהול פיננסי. לפתח את הסקרנות והחקרנות שמוטבעת בילדים.

אני מאחלת לכל ילדי ישראל שנת לימודים מלאה בסקרנות, גילויים חדשים ועניין. שנה חברתית מלאה שמפגשים חברתיים מוצלחים.
אני מאחלת לקברניטי הספינה להבין לאן הרוח נושבת, ולחשוב על השינויים שצריך לעשות ולא רק איך לשמור את המערכת כמו שהיא למרות הסופה שמסביב.

(התמונה משנה שעברה, שליוויתי את הדס בפעם הראשונה לבית הספר. מרגש ללא ספק)

10/08/2021

אתמול בנק ישראל החליט להטיל מספר פצצות (שלא לומר פצצות) במטרה לרסן את שוק הדיור.

הפצצה הראשונה והעיקרית היא, שבנק ישראל מתכוון למנוע מהבנקים לתת משכנתא על נכס קיים לטובת רכישה של נכס חדש. עד היום אם למישהו הייתה דירה בבעלותו ללא משכנתא, הוא יכל לקחת משכנתא נוספת על חשבון הנכס הקיים שלו, ולהשתמש בכסף הזה עבור הון עצמי לדירה נוספת להשקעה. בנק ישראל רוצה למנוע את האפשרות הזו. עכשיו כבר לא נוכל לפנות לבנקים כדי לנצל את הכסף שבקירות הבתים שלנו.
יש לכך פתרונות דרך גופים חוץ בנקאיים שאינם כפופים לרגולציה של בנק ישראל, אבל הריביות שם יהיו כנראה יותר גבוהות ממה שהיינו רגילים לראות עד היום.

החריג לפצצה הראשונה שבנק ישראל הטיל הוא מקרים של משפרי דיור. זוגות שזו דירתם היחידה ומעוניינים לרכוש נכס חליפי, יוכלו למשכן את הדירה שלהם עבור הנכס החדש. אבל גם פה בנק ישראל קבע הגבלות שהן גם פצצות משנה - אחת היא שגובה המשכנתא שתינתן לא תעלה על 30% מערך הנכס הנרכש, אבל הפצצה היותר משמעותית היא שההלוואה הזו תינתן רק כהלוואת בלון (הלוואה שמחזירים בה רק את הריבית ולא את הקרן, עד למועד הקבוע שאז יש להחזיר את הקרן) לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (המועד בו מתחייבים למכור את הדירה לפי רשויות המס).
ומה יקרה אם הזוג לא יצליח למכור את הדירה שלו בתקופה הזו? המיחזור של ההלוואה הזו יהיה כהלוואה לכל מטרה ולא כהלוואה לדיור, ולכן הריביות יהיו יקרות יותר.

אתמול היה יום רועש במיוחד. קיבלנו גם כמה פצצות שקשורות להקלות לתקופת הקורונה.
בנק ישראל החליט לא להאריך את הוראת השעה שהייתה בתקופת הקורונה שמאפשרת לקבל הלוואה לכל מטרה עד 70% מערך הנכס לצורך כיסוי חובות. התקנה הזו לא תוארך מעבר לסוף ספטמבר.

בנוסף במהלך הקורונה בנק ישראל הוריד את הקצאת ההון שהבנקים היו חייבים אליו למתן הלוואות. עכשיו בנק ישראל מעלה את ההקצאה הזו, מה שאומר שמאוד סביר שהריביות יעלו וההלוואות יתחילו להתייקר.

***
אנחנו רואים שינוי כיוון ממה שהיה עד כה. אם לפני כשנה בנק ישראל ניסה להעיר את השוק, עכשיו הוא מנסה לפעול בעוצמה כדי לצנן אותו. הבעיה היא שהלווים הם הנפגעים העיקריים במקרה הזה. וזה חבל.

03/08/2021

הבנות שלי אוהבות דברים יפים (בינינו, מי מאיתנו לא אוהב דברים יפים?). אבל מה קורה כשמשהו כבר קצת פחות יפה, אבל עדיין עובד?

בימים חמים אלו של הקיץ, המים בבקבוקי השתיה מתחממים מהר מאוד. לפני בערך חודשיים קנינו לבנות בקבוקים תרמים שישמרו על הקור של המים. לפני שקנינו הסברתי לבנות שהבקבוק עולה יותר מכפול ממחיר של בקבוק רגיל שאנחנו קונים להן. לכן הן אחראיות לשמור עליהם, ושאנחנו לא נשלם שוב על בקבוק שלא ישמרו עליו או שיאבד.

אתמול כשבאתי לאסוף את הילדה מהקייטנה ראינו שהבקבוק נפל ונשבר למטה. בנוסף האזור עם השם שלה נפל.
היא פחדה שאכעס עליה, ואמרה שהבקבוק שלה כבר לא יפה ואנחנו צריכים לקנות בקבוק חדש.

כמובן שלא כעסתי עליה. דברים קורים. הם יכולים ללכת לאיבוד, יכולים ליפול ולהשבר ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. זה קרה (וקורה) לי, לאבא שלה וגם לה זה קרה ועוד יקרה. אנחנו צריכים לנסות להזהר, אבל אם משהו קרה - לא נורא.
אבל זה שאני לא כועסת לא אומר שאני מעוניינת לרכוש שוב בקבוק חדש. האחריות הועברה אליהן, ובשלב הזה היא אצלן.

הסברתי לה שאם משהו קצת פחות יפה, אבל עדיין עובד - אין סיבה לרכוש אחד חדש במקומו. הראתי לה גם מכשיר נייד שהוא קצת ישן ונפל מספר פעמים שהוא גם קצת פחות יפה. אבל הוא עדיין עובד בצורה מספקת ולכן אנחנו לא ממהרים לרכוש אחד חדש.

כך גם הבקבוק שלה. אין בו חור או שבר. היא יכולה להמשיך להשתמש בו. כמובן שזה לא ממש סיפק אותה. היא אוהבת דברים יפים, כבר אמרתי? בכי, צרחות, ואפילו איומים שהיא לעולם לא תשתה יותר.

בסוף בנחת (היה מאתגר, אבל עמדתי בזה בגבורה) הסברתי לה את האפשרויות שלה:
1. להמשיך להשתמש בבקבוק הפחות יפה
2. להשתמש בבקבוק אחר רגיל (יש לה כמה כאלה, ממש יפים)
3. לרכוש אחד מכספה שלה.

היא בחרה לקנות מהכסף שלה.
מצד אחד היא לא מרגישה את הויתור מאוד, כי היא לא ממש קונה הרבה דברים. אבל זה נראה כאילו היא מרגישה קצת יותר אחריות עליו.

מה אתם הייתם עושים?

(התמונה: צולמה ביום קיץ חם, אבל קצת פחות זועף)

27/07/2021

כבר שנים שאני משווה מחירים, והאמת היא שהפעם גם אני הופתעתי.

על פי רוב אין לי נאמנות גדולה מידי למותגים, ואין לי בעיה להחליף מותג (גם למותג לא מוכר) ובלבד שהמוצא עונה על הדרישות והצרכים שלי.

ובכל זאת הפעם הופתעתי. מאוד.

האחיין המתוק שלי החליט שאחרי שנים עם אותם משקפי שמש, הגיע הזמן להתחדש, ודאג שיווצר הצורך על ידי כך ששבר לי את המשקפיים הקודמות (אל תדאגו, כבר אמרתי לאחותי שהיא צריכה לדאוג לפתוח קרן מיוחדת עבור כל המוצרים שהוא ישבור לאחרים והיא תצטרך לממן 😉😆).

אז הלכנו לקניון. היה לי עוד משהו לקנות, אז התחלנו במקום מסוים ואח"כ רצינו להמשיך לחנות של משקפי השמש. ראינו חנות אחת עם שלט של מבצע ונכנסנו. עם תוספת של עדשות אופטיות הגענו לסכום של כ-350 ש"ח. הפעם האחרונה שקניתי משקפי שמש, כאמור, הייתה ממש מזמן ולא ממש זכרתי את המחירים, אבל זה היה נראה לי סביר.

בכ"ז אמרנו שנמשיך קצת ונראה מקומות אחרים, וגם לראות מסגרות אחרות שאולי ימצאו חן בעיני יותר.

עברנו אח"כ ב-4 חנויות אופטיקה נוספות. בכולן היו מבצעים על משקפי השמש. מבצעים אטרקטיביים יותר או פחות, אבל בסה"כ מחירים סבירים. אבל כששאלתי על עדשות אופטיות פתאום נוספו להם עוד מעל 700 ש"ח. כן, בלי המסגרת.

חזרתי מיד לחנות הראשונה וביצעתי את הרכישה. כן - המחיר היה פחות מחצי מהמחיר בכל יתר חנויות האופטיקה. כן, היה שם מנעד במחירים, אבל בגדול הם היו באותו הטווח.

ולמה הופתעתי?
כי לא מדובר פתאום ברשת חדשה שמנסה לשבור את השוק. מדובר ברשת דיי ותיקה במשקפי שמש.
כי אני רגילה לראות פער של מספר אחוזים בין המתחרים. במקרים קיצוניים פער של כ-20 אחוז. אבל פער של מעל 50% לא ממש יוצא לי לראות.

חיכיתי לקבל את המשקפיים כדי לכתוב את הפוסט. אולי המוצר יהיה לא משהו. אולי הם לא ידייקו במרשם של העדשות. אולי סתם פתאום אהיה מאוכזבת. אבל האמת היא שלא - יצאתי מרוצה מכל אחד מהפרמטרים. וכמובן מהמחיר הסופר תחרותי.

מה למדתי להבא?
1. גם כשאני חושבת שאני מכירה את המתחרים ובסה"כ יודעת מה המחירים - לא יזיק לבדוק ולעשות סקר שוק. במקרה הזה חסכתי בכיף כמה מאות שקלים.
2. מחיר נמוך לא מעיד (בהכרח) על איכות נמוכה.

ומה איתכם?
עושים סקרי שוק לפני שרוכשים?

21/07/2021

בכנס ליועצי משכנתאות.
להתמקצע ולהרחיב את ארגז הכלים שיש לנו להציע ללקוחות.

תודה לקבוצת הבית ליועץ, SMART N.P.V , פוקוס - מרכז ידע למשכנתאות .

15/07/2021

היום התפרסמו נתוני המדד.

המדד עלה ב0.1% (1.7% בשנה האחרונה), שזה בערך מה שציפו לו, ואולי מעט נמוך מהמצופה.
מדד תשומות הבניה ממשיך ועולה ב0.6% (3.4% בשנה האחרונה). זה בהחלט משמעותי ומהווה נטל על רוכשי דירה יד ראשונה, שמקבלים הוצאות כבדות שהם לא תכננו במחיר הדירה המקורי.

מדד תשומות הבניה יפעיל עוד לחץ על עליית מחירי הדיור, שממילא עולים. מחירי הדיור עלו החודש ב0.7%, ובשנה האחרונה עלו ב7.2%!

האינפלציה בישראל (כמו במדינות אחרות בעולם) ממשיכה לטפס.
מעניין לשמוע מבנק ישראל מה תהיה המדיניות שלו ומתי יפסיק את המדיניות המרחיבה, ומה ההערכות שלו לגבי העלאות הריבית. בארה"ב האינפלציה כבר עברה את ה-5% והמדיניות לא השתנתה. אבל מה שארה"ב מרשה לעצמה ישראל פחות יכולה. נראה מה תהיה המדיניות פה...

13/07/2021

מחירי הדיור בישראל יקרים. על זה אין חולק.

ממשלות רבות ניסו לטפל בזה. כבר מימי לפיד כשר אוצר עם ההצעה למע''מ 0, דרך כחלון עם מחיר למשתכן ועד ליצמן עם מחיר מטרה.
כל אחד עם התוכנית שלו. אבל במהות אין הרבה שינוי.

מעבר לבעיה ברמת שוק הנדל''ן שהמהלכים האלה יוצרים של הגברת הביקוש יש בעיה נוספת למשקי הבית עצמם.התוכניות מעודדות זוגות לקנות דירה שאינה בהכרח מתאימה להם (מבחינת תקציב או העדפות)רק כי לא רוצים לפספס את ההנחה שמוצעת להם. אז הם קונים דירה במיקום של מתאים להם, עם מפרט שלא מתאים להם או ברמת מימון ומינוף שממש לא מתאימה להם. עם הלוואות משלימות, מימון באחוזים מאוד גבוהים ועוד.
לפעמים מדובר בעסקה מעולה , אבל לפעמים מדובר בזוגות שמינפו את עצמם בצורה שבהחלת מסכנת את היציבות שלהם.

אבל לפחות יהיה להם נכס בסוף ולא יזרקו כסף על שכירות סתם, יש שיאמרו.
אבל האמת היא שהם בהחלט זורקים כסף סתם בדמות הריביות הגבוהות שהם משלמים. נכון שאנחנו בסביבת ריבית נמוכה היום, אבל משכנתא זה לא הלוואה לשנתיים או שלוש. לבסוף תשלומי הריבית הם בהחלט לא מבוטלים.

ואל תשכחו שמדובר באלטרנטיבות. זוג עם הון לדירה, יכול להשקיע את הכסף ולצבור עליו תשואה שתלך ותגדל וכך הוא יגדיל את ההון שלו עם השנים. הוא אמנם יצרוך שירותי דיור (בעלות של שכירות במקום משכנתא), ולא יהיה לו דירה בסוף, אבל יהיה לו תיק השקעות שרק ילך ויגדל עם התשואה עליו.

לכן סוף סוף אני ממש שמחה לראות שמדברים על תוכניות שנועדו לעודד שכירות לטווח ארוך (שכירות קצרת טווח היא הגורם העיקרי שמניע אנשים לרכישת דירה), במקום רכישה.

בהחלט מקווה שרוח חדשה נושבת באופק.

על פי התוכנית שתקודם במסגרת חוק ההסדרים יזמים יקבלו תמריצים כלכליים אם יעמידו להשכרה למשך 15 שנים לפחות 80% מהדירות בפרויקט ובתנאי שמספר הדירות להשכרה הוא 20 או יותר. ה....